עלינו
הכול התחיל בפנמה, על החוף בפלאיה ונאו. שם נפגשו לראשונה נחמיה, עמית, עומר ושחר, שהגיעו לריטריט מתוך צורך דומה: לעבד את חוויות הלחימה בעזה, לעצור לרגע, ולהיות לצד אנשים שמבינים בלי הרבה מילים.
זמן קצר לאחר מכן הם פגשו את טל, שטייל גם הוא מתוך חיפוש אחר משמעות לאחר אירועי השבעה באוקטובר, שבהם איבד חברי נפש. מתוך המפגשים האלה נולדו החזון, ההשראה וההבנה הברורה: החיבורים האלה לא יכולים להישאר מקריים. הם צריכים להפוך לבית קבוע ללוחמים וללוחמות בשגרה.
הרעיון חזר איתם לארץ והחל לרקום צעדים ראשונים. ככל שהחזון התרחב, עלה גם הצורך לבנות הנהגה חזקה, מגוונת ורגישה, שתדע להחזיק גם את השטח וגם את המעטפת. כך הצטרפה סתיו, קצינת ת״ש ונפגעים במילואים, שחוותה גם היא אובדן של חברות במאורעות השבעה באוקטובר.
סתיו הביאה איתה ניסיון בעבודה עם חיילים, משפחות ומערכות תמיכה, לצד ראייה אסטרטגית וקהילתית.
מתוך החיבור בין חוויית הלחימה, האובדן, הצורך האנושי בשייכות, והאמונה בכוחה של קהילה- נולד עוגן ללוחם
